המטרה העיקרית של מערכות ותהליכים לטיפול בשפכים בתעשיות שונות (מתקני טיהור שפכים, מחצבים, חקלאות ועוד) היא הרחקת מזהמים. תמיד השפכים מכילים תרכובות אורגניות ואנאורגניות בריכוזים גבוהים כחלק מתהליכי הייצור של המפעל או התכן שנכנס לתוך המתקן. באמצעות תהליכים פיזיקליים-כימיים-ביולוגיים יצליח המתקן שברשותכם להרחיק את רוב המזהמים. כאשר מתבצע בו חמצון והרחקת חומר אורגני (BOD), שהחמצון יכול להיות לתוצרי קצה כמו פד"ח ומים או לתוצרי ביניים כמו חומצות, פירוק חומרים אורגנים ואנאורגנים רעילי, הרחקת מוצקים מרחפים (כמו: מלחים ומתכות כבדות), הפחתה של ריכוז נוטריאנים (כמו: חנקן וזרחן) וסילוק של פתוגנים ומזיקים.
חץ ביצוע וטכנולוגיות ישראל כחלק מקבוצת חץ יודעת לספק ולענות על כל צרכיך התהליכים. מהרחקה פיזיקלית על ידי מוצרים בעלי המותג של חץ, דרך פתרונות תהליכים ביולוגים וכימיים באמצעות חברות בת שיודעות לטפל בכל סוגי השפכים הכימיים בתעשיות השונות (שמנים ושומנים, נפט, מלחים, מיחזור ועוד).
שרשרת תהליכי טיפול בשפכים ובוצות הוא בעל סכמטיות ברורה. ובעלת אופציות רבות להרכבה אך ככל הנראה קיימת אפשרות תהליכית מיטבית לשפכים ולבוצה שלך. בעזרת חץ ביצוע וטכנולוגיות ישראל תוכל להפיק את המירב מהשפכים שלך ואפילו לחסוך כסף ומשאבים למתקן אותו אתה מנהל או מתפעל.
תמלחות: נוהל פינוי תמלחות, כאשר התמלחות [ריכוז גבוה של כל אחד מהן המלחים: כלוריד, נתרן, פלואוריד, בורון, כלציום, תשטיפי ריענון ממחליפי יונים] הן בין המזהמים נפוצים ביותר במערכות הביוב.
מזהמים אורגניים: מזהמים אורגניים בכלל ומזהמים אורגניים יציבים בפרט גורמים נזקים לאדם ולסביבה. אפילו חשיפה לרמה נמוכה של מזהמים אורגניים מסוימים עלולה להוביל למחלת סרטן, לפגיעה במערכת העצבים ובמערכת החיסונית, להפרעות בפריון ולהפרעות התפתחות. התעשייה בישראל מייצרת כ-100,000 תרכובות אורגניות שונות, ובכל שנה נוספות בין 100 ל-200 תרכובות חדשות. מזהמים אורגניים בשפכים מורכבים ממגוון רחב של תרכובות כגון ממיסים תעשייתיים, חומרי חיטוי, שרפים, קוטלי חרקים, נגזרות שונות של נפט גולמי ו-PCB's (ביפנולים עתירי כלור). לשם כך מתבצעות בדיקת רעילות, כדי לאבחן את סוג השפכים התעשייתיים ואת רעילותם לאותו מתקן טיפול.
מתכות כבדות: מתכת כבדה היא כל מתכת אשר משקלה הסגולי עולה על 5 גרם לסמ"ק. כמו כן נוהגים להשתמש במונח זה לתיאור השפעה מזיקה של יסודות מסוימים על הסביבה. לדוגמה, מקובל לכרוך במושג מתכת כבדה גם מתכות רעילות בעלות משקל סגולי נמוך יותר דוגמת אלומיניום (חמרן) ובריליום ומתכות מטלואידיות המתנהגות מבחינה כימית הן כמתכת הן כיסוד לא-מתכתי דוגמת ארסן וסלניום.
סולפטים וסולפידים: מקור מזהמים אלו בשפכי תעשייה נובע משימוש בחומרי גלם או בחומרי עזר המכילים חומרים אלו בתהליכי הייצור או בטיפול בשפכים. בשפכים שמקורם ממפעלי תרופות, טקסטיל, מצברים ובמקצת ממפעלי המזון, ריכוז הסולפטים יכול להגיע לאלפי mg/L. ריכוז הסולפידים בשפכי תעשייה נע בין אחד mg/L – עקב פעילות בקטריאלית המתרחשת במפרידי שומן במתקני טיפול שפכים – עד לעשרות mg/L בענף עיבוד העורות.
ערכי pH: ערך הֲגָבָה (pH) הוא מדד לריכוז יוני המימן בתמיסה. בתמיסה חומצית שבה ריכוז יוני המימן גבוה יהיו ערכי ההֲגָבָה נמוכים (בין 1 ל-7). בתמיסה בסיסית שבה ריכוז יון המימן נמוך יהיו ערכי ההֲגָבָה גבוהים (בין 7 ל-14). כאשר ערך ה-pH שווה ל-7 התמיסה מוגדרת ניטרלית. מאחר שערכים אלו הם לוגריתמיים, החומציות בערך הֲגָבָה מסוים גדולה פי עשרה מן הערך שמעליו. לדוגמה: pH 2 חומצי פי 10 מ-pH 3.
פלואוריד: הפלואורידים מגיעים לשפכים העירוניים מפעילות תעשייתית. שמקורם בעיקר בחומרים הנשטפים לביוב עם אבק בתי חרושת למלט ולאלומיניום, בחומרי דישון והדברה ובשפכי תעשיית השבבים. הבעיה שנוצרת היא המצאות הפלואורידים במי קולחים המיועדים להשקיה עלולים להיכנס לשרשרת המזון ולפגוע באדם ובסביבה. בנוסף לזה שכבר קיום הקרקעות בישראל עמוסות בפלואור בעקבות שנים של השקייה בקולחים.
שמנים ושומנים: הם אחד המרכיבים העיקריים והנפוצים בשפכים, והם מאופיינים במסיסות נמוכה במים. שמנים ושומנים נוטים להתמצק במערכת הביוב על דפנות צינורות, שוחות בקרה ובורות שאיבה. כ-75% מן השמנים והשומנים המגיעים עם השפכים מסולקים בטיפול הביולוגי מן הזרם המימי. הסילוק נעשה בעיקר על ידי שיקוע או הצפה ולא על ידי פירוק. לכן הכמות המסולקת עוברת ברובה לבוצה. לכן קיימים ההנחיות לתפעול ותחזוקה של מפרידי שמנים ושומנים של המשרד להגנת הסביבה.
תהליך של ייצוב (Stabilization) – משרד להגנת הסביבה פרסם בתאריך 2014 הנחיות לייצוב בוצת מט"שים כאשר ייצוב בוצה הוא תהליך ביולוגי או כימי, ברוב המט"שים מתבצע ביולוגי, שמטרתו למנוע מטרדי ריח והתפתחות זבובים וחרקים או מזיקים אחרים המעבירים מחלות. לאורך תהליך זה, ביחד עם ייצוב הבוצה מתקבלת הפחתה חלקית של ריכוזי הפתוגנים. בנוסף המשרד להגנת הסביבה מחייב לעשות את תהליך הייצוב בתחום המט"ש.
"לא תסולק בוצה מהעסק אלא אחרי שעברה תהליך הייצוב". –
המשרד להגנת הסביבה
מסמך הנחיות לייצוב בוצת מט"שים של המשרד להגנת הסביבה מפרט את התהליך הביולוגי-פיזיקלי-כימי להשלמת תהליך הייצוב של בוצת מט"שים, בוצה אורגנית, והפקת בוצה מיוצבת. אך התהליכים ליישום דומים בעקרונותיהם גם לבוצה מינרלית.
סיכום תהליכים ביולוגיים אפשריים לייצוב בוצה
|
סוג תהליך |
ערבוב המסה |
הוספת אוויר |
זמן שהייה מינימלי, יום |
טמפ' מינימלית, oC |
אחוז הרחקת מינימלי של החומר הנדיף בסוף התהליך |
|
עיכול אנאירובי מזופילי |
V |
X |
15 |
35 |
38 |
|
עיכול אנאירובי תרמופילי* |
V |
X |
10 |
55 |
38 |
|
עיכול אירובי |
V |
V |
– |
– |
38 |
|
עיכול אירובי תרמופילי* |
V |
V |
10 |
55 |
38 |
|
קומפוסטציה לייצוב בוצה |
X |
X |
14 |
45 |
– |
* בתהליך של ייצוב תרמופילי מתקבלת במקביל בוצה סוג א'.
סיכום סוגי התהליכים פיזיקליים-כימיים אפשריים לייצוב בוצה
הוספת חומר בסיסי (אלקליניות – Alkalinity) | ערבוב הבוצה הסחוטה עם חומר בסיסי המעלה את ערך ההגבה (pH) ל-12 לפחות, לשעתיים מינימום, ולאחר מכן ערך ההגבה של הבוצה לא יהיה נמוך מ-11.5 לפרק זמן מינימלי של 22 שעות נוספות |
הוספת חומר בסיסי (אלקליניות – Alkalinity) ופסטור בוצה סחוטה* | ערבוב הבוצה הסחוטה עם חומר הבסיסי, או חימום הבוצה הסחוטה וערבובה עם חומר בסיסי, המעלה את ערך ההגבה (pH) של הבוצה לרמה הגבוהה מ-12, למשך שעתיים לפחות, ובמהלך תקופה זו טמפרטורת הבוצה תהיה גובהה מ- 70 מעלות צלסיוס במשך 15 דקות לפחות. |
ייבוש בוצה בחום* | יבוש בוצה באמצעות גזים חמים להבאת תכולת הרטיבות של הבוצה ל-10 אחוז או פחות, כאשר טמפרטורת הבוצה במהלך הייבוש תהיה גבוהה מ-80 מעולת צלסיוס או כאשר טמפרטורת הגזים הנפלטים ממתקן הייבוש לאחר שבאו במגע עם בוצה תהיה גבוהה מ-80 מעלות צלסיוס |
* בתהליך הנ"ל מתקבלת במקביל בוצה סוג א'.
תהליך המיועד להפחתה נוספת של נפח הבוצה בדומה להסמכה וזאת ע"י הוצאת חלק מהנוזלים בבוצה והעברת הבוצה ממצב נוזלי למצב יבש יחסי וניתן להובלה (דומה תהליכית להסמכה אך בריכוזי בוצה גבוהים יותר). שלב תהליכי זה יכול להתבצע ע"י מספר מוצרים הקיים ברשות חץ ביצוע וטכנולוגיות ישראל כמו: מסנני לחץ, מסנני סרט, דיקנטר או טריקנטר. תמיד ניתן לפנות אלינו לייעוץ או חוות דעת בנושא, זה המומחיות שלנו.
תהליך שמטרתו להקטין את נפח הבוצה לפני שלבי הטיפול הבאים ע"י הוצאת חלק מהנוזלים בבוצה, אך לא משפר את איכות הבוצה.
