קואגולציה

מערכות מינון לשלבי קואגולציה מזריקות מינון מדוייק ואוטומטי של קואגולנט בריכוז ידוע מראש, תוספת של כימיקלים אלו גורמים להפחתת כוחות דחייה בין החלקיקים, בעזרת ערבוב מהיר גורם לפיזור אחיד של הקואגולנט ותפיסה של כמה שיותר חלקיקים. השימוש במערכות מינון נעשות לטיפול בשפכים בתעשיות רבות, כמו: מט"שים, מזון, כרייה, בנייה, כימיקלים, פרמצבטיקה ועוד. לרוב המערכות האלו מיושמות כדי להגדיל את קצב השיקוע במטרה להגדיל את הרחקת מוצקים בזרם הראשי בתוך המשקע, כאשר המטרה היא עירור החלקיקים ואפשור משיכה בין החלקיקים עם מטען דומה. החלקיקים שמורחקים באמצעות מערכת מינון קואגולנט הם: חרסית, סילט, בקטריות ווירוסים, חומרים הומיים ופולביים. כדי לדעת ולאפיין את המוצר בצורה הטובה ביותר חשוב לדעת מראש את הנקודות הבאות לתכנון.

נקודות לתכנון מערכות מינון: 

  • ריכוז המוצקים בזרם הנכנס
  • ספיקה ממוצעת ושיא
  • אפיון הזורם, כלומר, רמת pH, קורוזיביות, צמיגות וכל פרמטר שנראה לך חשוב לתכן המערכת.
  • דרישת אחוזי שיקוע.
  • מבחני שיקוע

המפתית הנפוץ ביותר בתהליכי טיפול במים ושפכים הוא אלום (Alum). מכיוון שהוא פועל טוב בערכי הגבה (pH) נמוכים, מה שצריך לבצע שינוי ערכי pH כדי להתאים את המינון הנכון לספיקה וריכוז מוצקים בתוך הזרם הראשי. בנוסף כדי לשפר את תהליך הקואגולציה מוסיפים גם פולימר (פלוקולנט) לזירוז תהליכי שיקוע במשקע.

קיימים בשוק כמה קואגולנטים, ובחירת השימוש בסוג מסוים מושפע מסוג משקע/בוצה שקיימת במפעל. בחינת הריכוז או המינון הנדרש כלפי אותו משקע או בוצה נעשה ע"י מערכת מעבדתית שנקראת מבחן כוסות. הפרמטרים במבחן הכוסות הם: 

  • ריכוז משקע
  • נפח קואגולנט בריכוז קבוע
  • רמת pH משתנה

כאשר 2 פרמטרים קבועים ואחד משתנה. תוצאות הניסוי נבחנות ע"י ספקטרופוטומטר המודד את רמת העכירות של הנוזל, או ע"י סינון ומשקל המוצקים המרחפים בנוזל. לאחר לקיחת התוצאות והמדידות מתבצע בניית גרף לפי המשתנים הנדרשים ובכך מחושב המינון הרצוי ע"פ הדרישה כלפי ריכוז מוצקים נוכחי בזרם.

קיימים כמה כללי אצבע שמדברים על מיכלי מינון קואגולציה. לפי מידות מסיימות וסוג המשקע שקיים הזרם.

כמה האתר עזר לך בהבנת הבעיה ובחירת הפתרון?

דילוג לתוכן